תמונות השבוע: הסיפור של בקי (נקיטת פעולה למודעות לסרטן)

הנה סיפור נוגע ללב מאד מאישה בשם בקי:

כשאני שומע את המילה סרטן כל כך הרבה רגשות נכנסים לראשי. אני חושב על סבתא שלי שמעולם לא הספקתי לפגוש אותה. אני חושב על כל קרוביי שבגלל גן נדיר שמתנהל במשפחתנו הוציאו את המעי הגס שלהם כדי להציל את חייהם. ולרוב אני חושב על אמי. היא אובחנה כחולה בסרטן המעי הגס בתחילת 2002, למרבה האירוניה בדיוק אחרי שחגגנו את ציונה החופשי לסרטן השד. אם רק היינו יודעים שג 'מסתתר במקום אחר. הם הסירו את המעי הגס שלה, אך למרבה הצער זה גרור בכבד שלה והגידולים לא היו ניתנים לניתוח. היא עברה סיבוב אחר כימותרפיה, וכל הזמן הייתי כל כך בטוח שהיא ניצחה את זה כי היא ניצחה את זה בעבר. עברו חודשים והיא נעשתה חולה יותר ויותר, אבל כולנו נאחזנו בתקווה. ואז יום אחד באוקטובר גיסתי ובן דודי הוציאו אותי לאכול כדי להעביר לי את החדשות, אמי מתה ואבי הכחיש. התארסתי באותו קיץ ותכננו להתחתן אחרי שסיימתי את הלימודים בעוד כמה שנים, אבל קרוביי רצו שאדע את האמת כדי שנוכל לעלות את החתונה אם נרצה. התחתנו כעבור שלושה חודשים, וקצת יותר מחודש לאחר מכן אמא הלכה. העולם שלי התרסק באותו יום וזה ייקח לי שנים לאסוף את החלקים שוב. בשנה האחרונה בעלי ואני קידמנו בברכה ילדה יפהפיה לעולם הזה ואני לא יכול שלא לחשוב על אמי כשאני מסתכלת על אליס, אני יודעת שאמא הייתה מקלקלת אותה רקובה. ואז אני חושב על מתי אליס גדלה ויש לה ילדים משלה וכמה אני רוצה לפגוש את הנכדים שלי. אני מחויב ונחוש לשבור את המעגל על ​​ידי היותי יוזם והתומך הטוב ביותר שלי. עברתי כבר 5 קולונוסקופיות ואנדוסקופיה אחת ובסופו של דבר, כשאהיה מוכנה, אבדוק את עצמי לגן המופיע במשפחה שלנו, ואם צריך להסיר את המעי הגס. אני אשמח בפתרונות לניקוי גוף, אעביר לילה שלם בחדר אמבטיה, אעביר מצלמות במקומות שאף אחד לא היה רוצה, ואעבור מתחת לסכין אם זה אומר שאזכה לראות את הנכדים שלי.

התמונה הזו היא של סבתא שלי (שמתה מסרטן המעי הגס לפני שהורי בכלל נפגשו) ושל אמא שלי כשהייתה בסביבות גיל 11. זו אחת התמונות היחידות שאמא שלי קיבלה עליה ואני מוקירה את זה מאוד. השתמשתי בכיסוי סרטן המעי הגס הכחול לאורך כל התמונה ובנגיעה של כיסוי סרטן השד הוורוד גם על אמא שלי משום שהיא נלחמה בשניהם.

תודה על הפעולה הנפלאה, ובהצלחה לחמותך!

בקי באת'ה